בגיל עשרים, ערב אחד יכול להפוך לתיק. מה שקובע את ההמשך זה לא מה שקרה, אלא מה שנעשה בימים שאחרי.
מאת עו"ד אבינועם צדק · עודכן
חייל שנחשד בשימוש או בהחזקה של סמים יידון בדרך כלל במערכת המשפט הצבאית, גם כשהשימוש היה בחופשה בבית. מה שקורה בשעות הראשונות, סביב בדיקת השתן ובחדר החקירות, קובע במידה רבה את ההמשך.
בגיל עשרים, ערב אחד יכול להפוך לתיק. שנים רבות ניהלתי חקירות בכוחות הביטחון, ביניהן חקירות סמים, והיום אני יושב בצד השני של השולחן. מה שכתוב כאן הוא בעצם מה שאני מסביר לחיילים ולהורים בשיחה הראשונה.
רוב התיקים נפתחים באחת מחמש דרכים, וכל דרך משנה את נקודת הפתיחה של ההגנה:
האם שימוש בחופשה מטופל בצבא? כן. בג"ץ קבע שחייל שהשתמש בסם בנסיבות אזרחיות יכול לעמוד לדין בפני בית דין צבאי, ושמבחינת הצבא ההבדל בין בסיס לבית הוא רק במקום ביצוע העבירה (בג"ץ 5000/95 טור' גדעון ברטלה נ' הפרקליט הצבאי הראשי, פ"ד מט(5) 64, מיום 27.12.1995). עם זאת, כפי שיוסבר בהמשך, שימוש בתוך הבסיס נחשב חמור בהרבה.
העבירה עצמה מוגדרת בסעיף 7 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג 1973. על החזקה או שימוש לצריכה עצמית בלבד, העונש המרבי בחוק הוא שלוש שנות מאסר (סעיף 7(ג) לפקודה). עבירות סחר הן כבר עולם אחר לגמרי.
חוק השיפוט הצבאי מכיר בשני סוגי בדיקות, וההבדל ביניהם קובע אם לסירוב יש עונש. הבדיקות עצמן הן בדיקת שתן ובדיקת נוזל שטיפת ידיים (סעיף 250ג לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו 1955).
| בדיקה לפי צו (סעיף 250א) | בדיקה אקראית (סעיף 250ב) | |
|---|---|---|
| מי מורה עליה | קצין שיפוט בכיר במשטרה הצבאית, שסבר שהבדיקה דרושה כדי לגלות סמים | קצין משטרה צבאית שהוא קצין שיפוט בכיר, גם בלי שיש חשד |
| צריך הסכמה? | לא. זו פקודה | כן, הסכמה בכתב של החייל |
| מה דין סירוב | עבירה לפי סעיף 127א, שדינה עד שנתיים מאסר | עבירת הסירוב בסעיף 127א מתייחסת רק לצו לפי סעיף 250א |
הרבה שואלים אותי אם אפשר לדרוש שעורך דין יהיה נוכח בבדיקה. התשובה היא לא. בית המשפט העליון קבע שחייל שקיבל צו לא יכול להתנות את הבדיקה בנוכחות עורך דין, ושהקצין רשאי להסתמך גם על מידע שקיבל מאחרים (ע"פ 2105/92 רב"ט מתי קרמר נ' התובע הצבאי הראשי, פ"ד מו(3) 383, מיום 2.6.1992). מה שכן אפשר זה לשאול לפי איזה סעיף מבקשים את הבדיקה. זה ההבדל בין פקודה לבקשה.
ומה קורה למי שמסרב לצו? לפי מדיניות התביעה הצבאית כפי שתוארה בפסיקה, חייל חובה שסירב אחרי צו מועמד בדרך כלל לדין משמעתי ביחידה. קצינים ואנשי קבע לא נהנים מזה (ע/32/19 התובע הצבאי הראשי נ' רס"ל י' ג', בית הדין הצבאי לערעורים, מיום 5.3.2020). וכשסירוב כן מגיע לבית דין, בתי הדין קבעו שהעונש המקובל כולל מאסר בפועל (צפון 443/12 התובע הצבאי נ' רב"ט דניאל מלכה, מיום 5.12.2012).
מהצד של החוקר, סירוב לא מסיים את החקירה. הוא לא מוחק את החשד המקורי, ובמקרים רבים רק מוסיף סעיף לתיק. לכן ההחלטה אם להיבדק היא החלטה משפטית, וכדאי לקבל אותה אחרי שיודעים אם מדובר בצו או בבקשה.
שנים ישבתי בכיסא של החוקר. אני יודע איך נראית הכנה לחקירה, ואני יודע מה חוקר מקווה לשמוע כשחייל בן עשרים נכנס לחדר.
חוקר כמעט תמיד יודע יותר ממה שהוא מראה. הוא לא שואל כדי להבין מה קרה. ברוב המקרים הוא בודק אם מה שתגיד מתאים למה שכבר מונח לפניו.
גם המצלמה היא לא ההתחלה. שיחה במסדרון או בהפסקת סיגריה יכולה לשמש ראיה בדיוק כמו מה שנאמר בפרוטוקול.
ויש טעות שאני רואה שוב ושוב. חייל צעיר מאמין שאם יספר הכול וישתף פעולה, זה ייגמר מהר. בפועל, גרסה שנמסרת בלי להבין מה מייחסים לך מרחיבה את התיק הרבה יותר משהיא מצמצמת אותו. במיוחד כשהשיחה עוברת לשאלות על חברים ועל מי הביא. שם שימוש אישי יכול להפוך לחשד לאספקה.
אני לא מייעץ לאף אחד לשקר, ולא אעשה זאת. מה שאני כן עושה לפני חקירה זה לשבת עם החייל ולהסביר לו איך זה הולך להיראות. מה מותר לחוקר לעשות, מה המשמעות של שתיקה, ואיפה עובר הגבול בין לקחת אחריות על מה שעשית לבין להסתבך בדברים שלא עשית.
כמה דברים שהורים לא תמיד יודעים: הם יכולים לפנות לעורך דין בשם הבן או הבת, גם אם החייל עוד לא ביקש. ומי שמוזמן כעד יכול להפוך לחשוד תוך כדי שיחה, ולכן כדאי להתייעץ כבר כשמגיע הזימון, עוד לפני שברור באיזה מעמד מזמינים אותך.
תיק סמים של חייל יכול להסתיים בסגירה בלי הרשעה, בדין משמעתי ביחידה, או בכתב אישום בבית דין צבאי. מה שהכי משפיע על המסלול זה כמה פעמים השתמשת, איפה, ואם אתה חייל חובה או קצין.
מאז ינואר 2017 התביעה הצבאית יכולה לחתום עם חייל חובה על הסדר מותנה (הנחיה 3.07 להנחיות התביעה הצבאית הראשית). החייל מודה בעובדות ומתחייב לתנאים, ביניהם בדיקות שתן תקופתיות. אם הוא עומד בהם, התיק נסגר ואין הרשעה.
לפי הנוסח שתואר בפסיקה, ההסדר מיועד לשימוש בקנאביס בנסיבות אזרחיות, בדרך כלל עד ארבעה שימושים ובמקרים חריגים חמישה. הוא לא חל על קצינים ואנשי קבע (ע/32/19 התובע הצבאי הראשי נ' רס"ל י' ג', מיום 5.3.2020). בית הדין לערעורים הבהיר גם שהמסלול הזה נועד למקרים קלים בלבד, וששימוש חוזר בתוך הבסיס הוא סיפור אחר לגמרי.
כאן העבודה של עורך הדין מתחילה עוד בחקירה. כמות השימושים שנכנסת לתיק נקבעת שם, והיא זו שתקבע אם הסדר כזה בכלל על השולחן.
חלק מהמקרים נשארים ביחידה, מול קצין שיפוט. דוגמה שכיחה היא חייל חובה שסירב לבדיקת שתן לפי צו. עונש משמעתי יכול להיות גם ימי מחבוש, אבל הוא לא נרשם במרשם הפלילי.
כשמוגש כתב אישום על שימוש לצריכה עצמית, התיק נדון בדרך כלל בפני שופט אחד. שופט יחיד לא יכול לגזור יותר משנה מאסר בפועל על עבירה כזו (סעיף 203 לחוק השיפוט הצבאי). הרבה תיקים נגמרים בהסדר טיעון, וזה לא בהכרח רע. הסדר מדויק יכול לקבוע את סעיף האישום ואת אורך העונש, ושניהם משפיעים על הרישום הפלילי.
כמה זה יכול להיות חמור: חיילת שהשתמשה בקנאביס פחות מתשע פעמים בתוך בסיס, במשך כחודש, קיבלה 60 ימי מאסר בפועל. בית הדין לערעורים קבע שהעונש ההולם היה בין 80 ל 120 ימים (ע/4/19 התובע הצבאי הראשי נ' רב"ט ר' ג', מיום 26.3.2019).
הרשעה בעבירת סמים בבית דין צבאי נרשמת במרשם הפלילי, אבל יש הבדל גדול בין רישום מלא לרישום מופחת. ומה שקובע את זה הוא בעיקר העונש.
עבירה של שימוש לצריכה עצמית היא עוון. לפי סעיף 404א לחוק השיפוט הצבאי, אם העונש לא כלל מאסר בפועל, או שהמאסר נשאר בתוך גבולות מסוימים, המידע על ההרשעה נמסר רק לגופים מעטים, והוא נמחק אחרי חמש שנים מיום פסק הדין. הגבולות הם עד חודשיים מאסר בפועל, או עד שלושה חודשים כשחלק מהם מרוצה בעבודה צבאית ובכליאה לא יותר מחודשיים, או עד ארבעה חודשים שכולם מרוצים בעבודה צבאית.
עונש שחורג מהגבולות האלה משאיר רישום מלא. לכן בהסדר טיעון, ההבדל בין חודשיים לשלושה חודשים בכלא הוא הרבה יותר מעוד חודש. הוא יכול להיות ההבדל בין התיק שנמחק לבין תיק שמלווה אותך שנים.
ולמה זה משנה? כבר ב 1995 שופטי בית המשפט העליון כתבו שהרשעה בעבירת סמים פוגעת באפשרות לעסוק במקצועות מסוימים, להתקבל למשרות מסוימות ולנסוע לחלק מהמדינות (בג"ץ ברטלה שהוזכר למעלה). זה נכון גם היום. קצין שהורשע בשלושה שימושים בקנאביס סיפר לבית הדין שבגלל הרישום לא יוכל לעבוד באבטחה, המקצוע שבו עבד מגיל 18 (מרכז 120/19 התובע הצבאי נ' סגן ו' ש', מיום 30.4.2020).
מי שכבר יש לו רישום מתקופת הצבא לא חייב להשלים איתו. יש על זה דף נפרד על מחיקת רישום פלילי.
כאן הכללים אחרים. ההסדר המותנה לא חל עליכם, והתביעה רואה בשימוש בסם של קצין או נגד עבירה שמקומה בבית דין פלילי ולא ביחידה. בית הדין לערעורים קיבל את העמדה הזו (ע/32/19 שהוזכר למעלה).
בסירוב לבדיקת שתן התמונה קצת שונה. איש קבע שסירב מועמד לדין בבית דין, אבל לפי המדיניות שתוארה שם מייחסים לו בדרך כלל התנהגות שאינה הולמת (סעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי). הרשעה בסעיף הזה לא נרשמת במרשם הפלילי. כשיש נסיבות מחמירות, מייחסים את עבירת הסירוב עצמה.
מעבר להליך הפלילי יש גם צד פיקודי: השעיה מתפקיד, הורדה בדרגה, פגיעה בסיווג הביטחוני ולפעמים סיום שירות קבע. אצל אנשי קבע אני מנהל את התיק מהיום הראשון גם מול מה שיקרה אחריו, לא רק מול כתב האישום.
עו"ד אבינועם צדק. לפני שהפכתי לעורך דין הייתי חוקר בכיר וראש צוות פשיעה חמורה בכוחות הביטחון. היום אני מייצג חיילים וחיילות בחקירות מצ"ח ובבתי הדין הצבאיים. המשרד בנתניה.
המידע כאן כללי, נכון ליום עדכונו, ואינו ייעוץ משפטי, כל תיק נבחן לפי העובדות שלו.
יכול, כן. הצבא מטפל גם בשימוש שהיה מחוץ לבסיס. אבל אצל חייל חובה, שימוש מועט בקנאביס בבית מתאים לפעמים קרובות להסדר מותנה, שמסתיים בלי הרשעה.
תלוי בסוג הבדיקה. בדיקה אקראית בלי חשד נעשית רק בהסכמתך בכתב. בדיקה לפי צו של קצין שיפוט בכיר במשטרה הצבאית היא פקודה, וסירוב לה הוא עבירה.
לא. הודאה מקשה, אבל עדיין פתוחות שאלות שמשפיעות מאוד על הסוף: על כמה שימושים בדיוק דובר, באילו נסיבות נמסרה ההודאה, ואיזה מסלול מתאים לתיק.
כן. הרבה פעמים השיחה הראשונה שלי היא עם אמא או אבא, כשהבן עוד בבסיס או במעצר.
דין משמעתי והסדר מותנה שהסתיים כמו שצריך לא משאירים רישום פלילי. הרשעה בבית דין כן נרשמת, והשאלה היא אם הרישום מלא או מופחת, וזה תלוי בעיקר בעונש.
כדאי לפחות להתייעץ. עד שנשאל על עצמו הופך במקרים רבים לחשוד באמצע השיחה, ואז כבר מאוחר להתכונן.