הפרקליטות הצבאית הגישה כתב אישום נגד חייל שנעצר בספטמבר, בחשד שהעביר במשך כשנה מידע על יחידתו, על בסיסים צבאיים ועל חבריו לגורם איראני - תמורת תשלומים בקריפטו והצעה לעבור לאיראן. הפרשה מראה כמה מהר קשר תמים-לכאורה עם זר ברשת יכול להפוך לעבירת ביטחון מהחמורות שיש.
מאת עו"ד אבינועם צדק ·
על מה מדובר: אישום: חייל צה"ל שלח לגורמים איראניים מידע רגיש על פעילות יחידתו (ynet)
הפרקליטות הצבאית הגישה כתב אישום חמור נגד חייל שנעצר בחודש ספטמבר האחרון, בחשד שפעל במשך כשנה עבור גורם מודיעיני איראני. לפי כתב האישום, כפי שדווח ב-ynet ובכלי תקשורת נוספים, החייל - ששירת במערך החילוץ וההצלה - העביר למפעיל האיראני מידע על פעילות יחידתו, נתוני כוננות והיערכות, וכן מידע על בסיסים צבאיים ונקודות ציון. לפי הדיווחים הוא גם צילם אמצעים צבאיים וכלי רכב, ומסר למפעיליו פרטים על חבריו ומפקדיו ביחידה. בתמורה, כך נטען, קיבל החייל תשלומים במטבעות דיגיטליים, ואף הוצע לו סכום של כ-200 אלף דולר תמורת הגעה לאיראן. כתב האישום מייחס לו עבירות של מסירת ידיעה לאויב בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, מסירת ידיעה לתועלת האויב, ומגע עם סוכן זר. בית הדין הצבאי האריך את מעצרו עד ל-12 בנובמבר 2026. בשלב זה מדובר בכתב אישום בלבד, שהעובדות הנטענות בו טרם הוכחו בבית משפט, והחייל זכאי לחזקת החפות.
עבירות של מסירת ידיעה לאויב ומגע עם סוכן זר נמצאות בין העבירות החמורות ביותר שמכיר המשפט הישראלי, והן נבחנות הן מכוח חוק השיפוט הצבאי והן מכוח דיני הביטחון הכלליים. בניגוד לאינטואיציה הרווחת, העבירה אינה דורשת שהמידע שהועבר יהיה "סודי ביותר" או שתהיה כוונה ברורה לפגוע במדינה - במקרים רבים די בכך שהחייל ידע, או היה עליו לדעת, שהגורם שמולו הוא נציג של מדינת אויב או של ארגון עוין, כדי שעצם מסירת מידע על יחידתו, מיקומו או שגרת פעילותו תיחשב עבירה. גם תשלום קטן, הצעת כסף, או קשר שהחל כאזרחי-לכאורה ברשתות חברתיות, יכולים להפוך למסכת עובדתית חמורה ברגע שמתלווה אליה מסירת מידע מתוך השירות הצבאי. לכך מתווספת, במקרים המתאימים, עבירת אי-דיווח על ניסיון גיוס או פנייה חשודה מצד גורם זר - חובה שחלה על כל חייל ואיש מילואים.
קשר שמתחיל כהתכתבות תמימה-לכאורה עם זר ברשת עלול, בלי ששמים לב מתי בדיוק חצו את הקו, להפוך לעבירת ביטחון מהחמורות שבספר החוקים.
הפרשה הזו נוגעת לכל חייל, איש מילואים ובני משפחתם: גורמים עוינים פועלים היום בעיקר ברשת, לעיתים תחת זהות בדויה, ומנסים ליצור קשר הדרגתי שמתחיל בשאלות תמימות-לכאורה ומתקדם לבקשות למידע או לתמונות. חייל שנתקל בפנייה חשודה כזו - בין אם ברשת חברתית, באפליקציית היכרויות או בכל ערוץ אחר - חייב לדווח עליה מיד לגורמי הביטחון בצבא, ולא "להמשיך את השיחה כדי לראות לאן זה הולך". המשך קשר כזה, גם בלי כוונה רעה, הוא בדיוק מה שמייצר את התשתית הראייתית לכתב אישום חמור.
מי שכבר נמצא במצב הזה - קיבל פנייה חריגה, העביר בטעות או מתוך לחץ פרט מידע שלא היה אמור למסור, או זומן לחקירה בנושא כזה - צריך לדעת שהשלב שבו פונים לעורך דין קובע לא פעם את ההבדל בין הליך שמסתיים בבירור לבין כתב אישום חמור. ככל שהחשוד משתף פעולה עם החוקרים לפני שהבין את מלוא המשמעות המשפטית של מעשיו, כך גדל הסיכון שדבריו ישמשו נגדו. גם הורים לחיילים צעירים צריכים להכיר את התופעה - לא כדי להפחיד, אלא כדי לדעת שפנייה חשודה היא עניין לדיווח מיידי, לא לשיחה פרטית בבית.
לקריאה נוספת: בית הדין הצבאי וכתב אישום · כל הפרשנויות