עו"ד אבינועם צדקמשפט צבאי וייצוג חיילים חייגו עכשיו

חודש אחרי שחמק מהמעצר במודיעין: מה קורה לעריק שסוף סוף נתפס?

המשטרה הצבאית עצרה חייל חרדי המוגדר עריק מתושבי מודיעין, בדרכו לחגיגת "שבע ברכות" לאחר נישואיו - כחודש בלבד אחרי שניסיון מעצר קודם נגדו נכשל בהתפרעות המונית ברחובות העיר. הפעם הוא נשלח ל-20 יום מחבוש ושוחרר למחרת בכפוף להתחייבות להתייצב בלשכת הגיוס. מה בעצם קובע אם עריק שנתפס מקבל מחבוש קצר או מגיע לכתב אישום פלילי?

מאת עו"ד אבינועם צדק ·

חייל עם תיק צד עומד לבדו בלילה גשום ליד תחנת אוטובוס, מול שער בסיס צבאי מואר ברקע
איור: צדק ושות׳

מה קרה

לפני כחודש סיקרנו כאן את הניסיון הראשון של המשטרה הצבאית לעצור במודיעין בחור חרדי המוגדר עריק: ניסיון שהסתיים בהתפרעות המונית ובנסיגת הכוחות בלי מעצר בפועל. לפי דיווח ynet, בימים האחרונים חזר אותו עריק לכותרות - הפעם כשנעצר בפועל, בדרכו לחגיגת "שבע ברכות" שנערכה בעקבות נישואיו. על פי הדיווח, שוטרי המשטרה הצבאית איתרו אותו ועצרו אותו בלי ההמון שסיכל את המעצר הקודם. בעקבות המעצר הוא נשלח למשך 20 יום למחבוש צבאי, ושוחרר כבר למחרת בבוקר לאחר שחתם על התחייבות להתייצב בלשכת הגיוס במועד שיקבע לו. הפרשה מתרחשת על רקע מתיחות מתמשכת בין המשטרה לצה"ל סביב אופן ביצוע מעצרי עריקים חרדים, אחרי שבג"ץ ביטל בספטמבר את החוק שהקפיא לתקופה מוגבלת הליכים פליליים נגד עריקים מבני הישיבות.

מה החוק אומר

חוק השיפוט הצבאי מבחין בין כמה מצבים שנשמעים דומים בשפה היומיומית אך שונים מאוד בתוצאה המשפטית. "נפקדות" - היעדרות מהשירות בלי רשות - היא לרוב עבירה שמטופלת בהליך מהיר ויחסית מתון, ולעיתים בדין משמעתי שמסתכם במחבוש קצר, כמו שקרה כאן. "עריקות" היא עבירה חמורה יותר, שבה יש לכאורה כוונה להתנתק מהשירות לתקופה ממושכת או לצמיתות, ועלולה להוביל לכתב אישום פלילי ולרישום פלילי שמלווה את האדם שנים אחרי השירות. בפועל, הדרך שבה מתנהל המעצר הראשון - ובמיוחד מה שהחשוד אומר וחותם עליו בשעות הראשונות - משפיעה במידה ניכרת על השאלה לאיזו מהקטגוריות הללו יסווג המקרה. התחייבות להתייצב, כמו זו שעליה חתם החייל במקרה הזה, אינה "סוף הסיפור": היא פותחת שעון חדש, ואי-עמידה בה עלולה להצטרף לתיק ולהחמיר אותו.

מחבוש קצר של 20 יום הוא לא בהכרח סוף הפרשה - הוא עשוי להיות רק התחלה של תיק שממשיך להצטבר.

מה זה אומר לכם

הפרשה הזו מראה כמה שונה יכול להיות הטיפול באותו אדם, באותה עבירה, בהפרש של חודש בלבד - תלוי בנסיבות המעצר ובאופן שבו מתנהלים מולו. חייל או בן משפחה שמקבל זימון, שנתפס כעריק, או ששוחרר עם התחייבות להתייצב, לא צריך להניח שהעניין הסתדר רק כי המחבוש היה קצר או כי שוחרר למחרת בבוקר. ההתחייבות שנחתמת בתחנת המשטרה הצבאית, בלחץ הרגע ולעיתים בלי ייעוץ משפטי מוקדם, יכולה לקבוע את המשך ההליך הרבה יותר ממה שנדמה באותו רגע.

מי שמכיר מצב כזה מקרוב - בן משפחה שמוגדר עריק, זימון שלא טופל, או מעצר שכבר קרה - צריך לדעת שהשלב הנכון לפנות לעורך דין הוא לפני ההתייצבות הבאה, לא אחריה. בדיקה מוקדמת של הסטטוס המדויק, של תוכן ההתחייבות שנחתמה ושל הדרך הנכונה להסדרה, היא ההבדל בין סגירת הפרשה בלי רישום פלילי לבין תיק שממשיך להצטבר בכל פעם מחדש.

שאלות שכדאי לשאול את עצמכם

  • ברור לכם מה ההבדל המשפטי בין "נפקדות" ל"עריקות", ולמה זה משנה לגבי רישום פלילי בעתיד?
  • אם בן משפחה שלכם נעצר ושוחרר בהתחייבות להתייצב, בדקתם מה בדיוק כתוב בהתחייבות ומה המועד הקובע?
  • ידעתם שהאופן שבו מתנהלים בשעות הראשונות של מעצר כעריק יכול לקבוע אם התיק יסתיים במחבוש קצר או בכתב אישום?
  • פניתם לעורך דין לפני ההתייצבות הבאה בלשכת הגיוס, כדי לבדוק איך להסדיר את הסטטוס בלי להסתכן בהחמרה?

לקריאה נוספת: נפקדות ועריקות · כל הפרשנויות

לפני הדמ"ש, לא אחריו

אם יש אירוע ביחידה ואתם לא בטוחים לאן הוא הולך, שיחה קצרה עכשיו יכולה לחסוך תיק שלם.

חיוג וואטסאפ