עו"ד אבינועם צדקמשפט צבאי וייצוג חיילים חייגו עכשיו

נחתו מ"770" וגילו שהם "עריקים": איך מגיעים למחבוש בלי יום שירות אחד

עשרות בחורי ישיבה מחסידות חב"ד שחזרו ארצה משנת לימודים במרכז חב"ד העולמי בברוקלין גילו בנתב"ג שהם רשומים כמי שלא התייצבו לגיוס. חלקם שוחררו לאחר שהביעו נכונות להתגייס, ואחרים נשלחו למחבוש צבאי - תזכורת לכך שצו גיוס יכול להפוך נחיתה בארץ לתחילתו של הליך צבאי, גם למי שמעולם לא לבש מדים.

מאת עו"ד אבינועם צדק ·

איור של חייל עם תיק צבאי עומד בתחנת אוטובוס בלילה גשום, מול שער של מתקן צבאי
איור: צדק ושות׳

מה קרה

בשבוע האחרון נחתו בנמל התעופה בן גוריון עשרות בחורי ישיבה מחסידות חב"ד, ששבו ארצה בתום שנת לימודים במרכז חב"ד העולמי, המוכר בכינויו "770", בשכונת קראון הייטס שבברוקלין. לפי הדיווחים, עם נחיתתם התברר שהם רשומים במערכות הצבא כמי שלא התייצבו לשירות למרות שחל עליהם צו גיוס, והם עוכבו ונחקרו על ידי המשטרה הצבאית. דובר צה"ל מסר כי מדובר במחויבי גיוס שעברו במעבר הגבול, וכי הם יטופלו כחוק, בדומה לפעילות שוטפת של המשטרה הצבאית לאכיפת חוק שירות ביטחון גם במעברי גבול.

לפי הדיווחים, חלק מהבחורים שעוכבו הביעו במקום נכונות להתגייס, נבדקו ונמצאו כשירים לשירות, וקיבלו עונש על תנאי בטרם שוחררו להמשך הליכי הגיוס. בחורים אחרים, שלא הביעו נכונות לשתף פעולה עם ההליך, הועברו למחבוש צבאי; בין העצורים צוינו גם כאלה שלא התייצבו לגיוס במשך תקופה ארוכה במיוחד. האירוע עורר הדים פוליטיים, כאשר ראש הממשלה הביע הסתייגות מאופן העיכוב בנתב"ג, אך הדגיש כי מי שאינו לומד תורה במסגרת מוכרת מחויב בגיוס כמו כל אזרח אחר.

מה החוק אומר

האינסטינקט הטבעי הוא לחשוב שצריך קודם "לשרת ואז לערוק" כדי להסתבך עם הצבא. בפועל, ברגע שמופץ לבחור צו המחייב אותו להתייצב לשירות, הוא עלול להיחשב כמי שחל עליו דין צבאי מהיום שבו נדרש להתייצב - גם אם מעולם לא לבש מדים. זו הסיבה שבתקשורת נוהגים לכנות מי שלא מתייצב "עריק", אף שמבחינה משפטית זהו מסלול שונה מזה של חייל שכבר משרת ונעדר מהיחידה שלו, שהוא המקרה הקלאסי של נפקדות ועריקה.

הסדר "תורתו אומנותו" מאפשר לבני ישיבות לדחות את שירותם כל עוד הם לומדים במסגרת המוכרת לצבא לצורך כך. כשבחור יוצא ללמוד בחו"ל, השאלה המשפטית שעולה היא אם מעמד הדחייה שלו נשמר במהלך אותה תקופה, או שהוא עלול להתבטל אם הלימודים אינם נחשבים למסגרת המזכה בדחייה. כאשר מעמד הדחייה מתבטל, חוזר לחול צו הגיוס הרגיל, וההתייצבות הופכת לחובה מיידית, גם מבלי שהבחור עצמו היה מודע לכך בזמן אמת.

צו גיוס לא נעלם כי נשארתם בחו"ל שנה נוספת; הוא ממתין, והוא מה שהופך לפעמים נחיתה בנתב"ג לתחילתו של הליך צבאי.

מה זה אומר לכם

למשפחות עם בן הלומד בישיבה בחו"ל, ובפרט כשההיתר לכך נשען על מעמד "תורתו אומנותו", חשוב לוודא מראש, לפני החזרה ארצה, שמעמד הדחייה עדיין בתוקף ושאין צו גיוס תלוי ועומד. הפתעה בדלפק הביקורת בנתב"ג היא התרחיש הגרוע ביותר, ובמקרים רבים אפשר למנוע אותה בבדיקה מוקדמת.

כפי שעולה מהמקרה הזה, האופן שבו מגיבים ברגע שמתגלה צו גיוס - האם משתפים פעולה ומתייצבים, או מסרבים - יכול לקבוע אם התוצאה תהיה המשך הליכי גיוס רגילים, או מעצר ומחבוש. ליווי וייעוץ משפטי בשלב הזה, ולא רק אחרי שהמצב כבר הוחמר, הוא מה שעושה את ההבדל.

מי שמוצא את עצמו, או את בנו, מול צו גיוס שלא ברור אם הוא עדיין בתוקף, לא חייב לנחש או לחכות להפתעה בשער העלייה למטוס: בירור מסודר מול הצבא, ובמקרה הצורך גם ייעוץ משפטי, הם הדרך הנכונה להימנע מהידרדרות ההליך.

שאלות שכדאי לשאול את עצמכם

  • האם ברור לכם, או לבן המשפחה שלומד בישיבה בחו"ל, מה בדיוק המעמד שלו מול הצבא כרגע?
  • אם יתברר שקיים צו גיוס תלוי ועומד, אתם יודעים מה ההבדל מבחינת הסיכון למחבוש בין התייצבות מרצון לבין סירוב?
  • בדקתם מול הצבא, לפני החזרה ארצה, שמעמד הדחייה בלימודים עדיין בתוקף?
  • אתם יודעים איך להבדיל בין הליך גיוס מנהלי רגיל לבין הליך שעלול להסתיים בתיק צבאי?

לקריאה נוספת: נפקדות ועריקות · כל הפרשנויות

לפני הדמ"ש, לא אחריו

אם יש אירוע ביחידה ואתם לא בטוחים לאן הוא הולך, שיחה קצרה עכשיו יכולה לחסוך תיק שלם.

חיוג וואטסאפ