עו"ד אבינועם צדקמשפט צבאי וייצוג חיילים חייגו עכשיו

144 עריקים נתפסו ושוחררו בלי מעצר: מה קורה בפועל כשתופסים עריק?

מבצע ארצי למעצר עריקים חרדים בוטל השבוע אחרי סכסוך בין הצבא למשטרה, ולפי נתוני המשטרה שפורסמו ב-144 מקרים מאז יולי שוחרר עריק שנתפס באקראי בלי מעצר, כי שוטר צבאי לא הגיע בזמן. מה המשמעות המשפטית של מפגש כזה, ולמה זה ממש לא אומר שהתיק נסגר.

מאת עו"ד אבינועם צדק ·

חייל עם תיק צד עומד לבדו בלילה גשום ליד תחנת אוטובוס, מול שער בסיס צבאי מואר ברקע
איור: צדק ושות׳

מה קרה

לפי דיווחי ynet בימים האחרונים, מבצע ארצי בן כמה ימים למעצר עריקים ומשתמטים מהציבור החרדי, שתוכנן לשבוע הקרוב, בוטל אחרי שבכירים במשטרה סירבו לאשר את אבטחתו. בצה"ל טענו שהמשטרה דרשה כוח של מאות שוטרים צבאיים לליווי המבצע, דרישה שלדבריהם חורגת מתפקידה; במשטרה השיבו שהאחריות והפיקוד על מעצרי עריקים נתונים לצה"ל ולמשטרה הצבאית, והיא עצמה רק גורם מסייע. לפי הדיווחים, בין השיקולים שעלו היה חשש שהמעצרים יובילו להפגנות נרחבות של הציבור החרדי בתקופה רגישה.

באותה סדרת דיווחים התפרסם גם נתון שמקורו, לפי ynet, בנתוני המשטרה: מאז יולי, ב-144 מקרים שבהם שוטר נתקל באקראי בעריק או במשתמט, לא הגיע שוטר צבאי של מצ"ח בתוך חצי השעה שנקבעה בנוהל, והאדם שוחרר במקום עם זימון בלבד להתייצב מול הצבא. צה"ל מסר בתגובה שהנתון "אינו מבוסס" ושהאכיפה היזומה נמשכת, אך לא הכחיש את עצם קיומם של מקרים כאלה.

מה החוק אומר

הסמכות לעצור עריק או משתמט שלא התייצב לשירות נשענת על חוק השיפוט הצבאי, אך הדרך שבה היא ממומשת בשטח נקבעה בהנחיית המשטרה: שוטר שנתקל באקראי באדם המוגדר עריק או משתמט מעכב אותו ומדווח למצ"ח, שאמורה לשלוח נציג תוך חצי שעה. אם איש לא מגיע, השוטר משחרר את האדם, אך לא סתם כך, אלא תוך מסירת זימון רשמי להתייצב ביחידה או בבקו"ם.

הנקודה המשפטית החשובה כאן היא שהזימון הזה אינו "פטור" והוא לא מוחק דבר. ההיעדרות או ההשתמטות שכבר נצברה ממשיכה להתקיים בתיק כפי שהייתה, ומעליה מצטרף עכשיו מסמך רשמי חדש שמחייב התייצבות במועד נתון. אי-עמידה בזימון כזה היא כשלעצמה אירוע נוסף שמצטרף לתיק, ולעיתים נבחן בחומרה לא פחותה מההיעדרות המקורית, כי הוא מעיד על התעלמות מהליך מסודר שכבר הוצע.

שחרור כי שוטר צבאי לא הגיע בזמן הוא תקלה בתיאום בין גופים, לא ביטול של מה שכבר נצבר בתיק.

מה זה אומר לכם

משפחות ששומעות שבן המשפחה "נעצר ושוחרר" נוטות לנשום לרווחה ולהניח שהעניין נסגר מעצמו. זו בדיוק הטעות שהמקרים האלה חושפים: שחרור בעקבות תקלה תפעולית אינו באותה ליגה כמו סגירת תיק. להפך, מרגע שקיים זימון רשמי עם תאריך, יש שעון שרץ, וההתעלמות ממנו עלולה להוביל למעצר ממשי בפעם הבאה, בלי מרחב התמרון שהיה קיים ברגע השחרור.

מי שקיבל זימון כזה, או חושש לקבל אחד, לא צריך להמתין "לראות מה יקרה". הדרך הנכונה היא לבדוק מראש, מול עורך דין, מה בדיוק כתוב בזימון, לפני מי ובאיזה מועד צריך להתייצב, ואיך להגיע להסדרה שממזערת את הנזק המשפטי, במקום להגיע למפגש הבא עם הרשויות, למשל בנתב"ג או במחסום, כשכבר אין ברירה אלא מעצר בפועל.

שאלות שכדאי לשאול את עצמכם

  • אם בן המשפחה שלי נעצר באקראי ושוחרר עם זימון כי שוטר צבאי לא הגיע בזמן, האם זה אומר שההיעדרות שלו "נמחקה"?
  • האם אנחנו יודעים בדיוק מה כתוב בזימון שקיבלנו, לפני מי ובאיזה תאריך צריך להתייצב?
  • האם ברור לנו מה ההבדל בין התייצבות מוסדרת מול הזימון לבין המתנה למפגש הבא עם המשטרה או מצ"ח?
  • קיבלנו ייעוץ משפטי לפני מועד ההתייצבות, כדי לבדוק איך להסדיר את העניין בלי להחמיר את המצב?

לקריאה נוספת: נפקדות ועריקות · כל הפרשנויות

לפני הדמ"ש, לא אחריו

אם יש אירוע ביחידה ואתם לא בטוחים לאן הוא הולך, שיחה קצרה עכשיו יכולה לחסוך תיק שלם.

חיוג וואטסאפ